גיוס הון – טכניקה או אומנות

מתקיים סוג של "ריקוד" בין המשקיע לחברה – התחלתו במציאת עניין משותף, המשכו בהצגה עסקית ממוקדת, לאחר מכן יגיע מו"מ עקרוני ראשוני, החלטות משותפות ראשוניות וכתיבת TERM SHEET.

אז יתחילו תהליכי בדיקת הנאותות (DUE DILIGENCE), הסכמה על שיטות העבודה המשותפות, תקנון חברה חדש והגישה הניהולית של החברה ובסופו של דבר – הסכם והשקעה.

בתהליך המורכב הנ"ל רבות המהמורות, ומניסיוני בהצלחות (ובכישלונות..) של תהליכים כאלה – אין מרשם קבוע להצלחה. מדובר בתהליך יצירתי ומרובה עליות ומורדות – ולהצלחתו נדרשת אומנות הרבה יותר מטכניקה!

ניהולית/עסקית משמעותית עלולים להביא לקריסתה של החברה.

במספר מקרים, כאשר יש לחברה פוטנציאל טוב, בין ברמה המקומית ובין ברמה הבינלאומית, אני מציע לבחון גיוס הון. מדובר בתהליך שאיננו פשוט, אך כאשר הוא מצליח, הוא יאפשר לחברה "לעקוף בסיבוב" את מתחרותיה ולייצר דילוג עסקי במקום התקדמות לינארית.

הבעיה היא שבכדי להגיע לגיוס הון צריך חשיבה מורכבת ויצירתיות וכן היכרות עם התהליכים למציאת המשקיע הנכון, להצגה המתאימה של הפוטנציאל העסקי של החברה ולהגעה למיצוי התהליך, כש"הכסף בבנק".

ישנם מספר "סוגים של משקיעים" (קרנות הון, אנג'לים, חברות גדולות, קרנות אג"ח ועוד). לכל משקיע יש סגנון אחר של מו"מ ואסטרטגיות השקעה שונות וצריך לדעת על איזה אינטרסים צריך לנגן.